יואל מרקוס קורא היום ב'הארץ' ללבני להכניס את ש"ס לממשלה בראשותה.
יוסי ורטר באותו העיתון לועג לכשונה להרכיב ממשלה.
שניהם משקפים את הגישה הפסולה לפיה המטרה מקדשת את האמצעים, ומבחן התוצאה הוא הקובע.
אצל ורטר הדברים כתובים במפורש, כאילו הוא מתגאה באיוולת פרי מקלדתו, "ציפורה לחוצה" הוא מגחך בכותרת.
מרקוס וורטר הם דוגמאות להתבאשות הממסד העיתונאי, שלאחר עשרות שנים שהתבוסס בפוליטיקה הישראלית דבקו בו לא מעט מתחלואיה.
וורטר לא שואל את עצמו מה תועיל לבני לעצמה ולמדינת ישראל אם תקנה בכספי ציבור את תמיכת השותפים הפוטנציאלים?
במה תקדם את האינטרסים של מדינת ישראל אם תיכנע לדרישות המדיניות של ש"ס, ומה בדיוק יבדיל את ממשלה ממשלה בראשותו של נתניהו?
מבחינתו עצם העובדה שהיא לא הרכיבה ממשלה מעידה על כישלון בלתי נסלח.
בניהול המו"מ הקואליציוני להרכבת ממשלה בראשותה הוכיחה שוב לבני שהיא מנהיגה ראויה היודעת לבכר את עניינה של מדינת ישראל על פני ענייניה האישיים..
הנכונות ללכת לבחירות, על המחיר הכרוך בכך היא מהלך שיש לשבח, לא משום שישראל זקוקה כרגע לבחירות נוספות אלא משום שיש גרוע יותר מהליכה לבחירות והוא הקמת ממשלת לא-תעשה, מסונדלת בדרישות מסרסות של שותפים תובעניים דוגמת ש"ס שבקשה 'לשריין' את נושא ירושלים כטאבו שאינו נתון למו"מ.
מחוץ לדרישות בתחום המדיני, גילתה לבני אחריות בעומדה בפרץ הדרישות הכספיות המופרזות של ש"ס והגמלאים, דרישות שהיו מחייבות את פריצת תקציב המדינה ובזבוז כספים כאתנן בחירות בזמן משבר גלובלי.
מבחינתה של לבני יש בהליכה לבחירות סיכון לא מבוטל.
ספק גדול אם מפלגת קדימה תשחזר את הישגיה מהבחירות האחרונות ועל פי הסקרים מי שעשוי להיות המנצח הגדול של הבחירות הוא בנימין נתניהו.
מה יהיה מצבה של קדימה אין לדעת וכך גם לגבי ש"ס.
העבודה על פי הסקרים של היום הולכת להתרסקות טוטאלית, מה שמסביר אולי את הנכונות של ברק להצטרף בזריזות לממשלת לבני (יוסי ורטר תולה את ההצטרפות
הזו בכשרון המו"מ שלו כמובן, איך לא).
מכל המפלגות בכנסת, מתנהלת סיעת הגמלאים באופן המוזר ביותר.
מצד אחד הם רבים, מתפצלים, מתפייסים ונוהגים כפוליטיקאים ישראלים רגילים למדי ומצד שני הם מפגינים קהות חושים מוחלטת לגבי המצב בכנסת ועתידם הפוליטי.
די צפוי הרי שסיעת הגמלאים צפויה להיעלם מהמפה הפוליטית בבחירות הבאות, או לכל הפחות, להתכווץ אל סיפו של אחוז החסימה.
על רקע זה לא ברורות הדרישות הגבוהות שלהם במו"מ הקואליציוני והנכונות הקולנית שלהם 'ללכת לבחירות'.
יכול להיות שהם כל כך התעייפו שהם כבר רוצים לחזור לפנסיה, שהם הרשו לעצמם "לפוצץ את המו"מ הקואליציוני"?
אם הם יחשבו פעם לרענן את השורות לקראת הבחירות הבאות, הייתי ממליץ להם על מועמד טרי מהתנור - יוסי ורטר.
