אני שמח שמחה רבה על תגובתך, ומציע לכל המעוניין להצטרף ולהוסיף לדיון המרתק והחשוב הזה.
ללא כל ספק אנו מדברים על בעיית ההווה, ודרכי פתרונה בעתיד. הבאתי את תיאור העבר על מנת לנתח את קשרי יהדויות ישראל-ארה"ב ובכך להסביר את מהות הבעיה.ולפי נקודת מבטי קיימת חשיבות רבה להבין את היחסים על מורכבותם בכדי למצוא את דרכי הפתרון האפשריות.
אמת, כמו כל דבר שברוח, גם התבוללות היא בהחלט "עניין תודעתי בעקרו", אך עם זאת חובה עלינו להגדיר הגדרות ברורות [כמו שעושה ההלכה] ומקובלות שאם לא כן אין ביכולתינו לשפוט את המציאות בעיניים ישרות.
את הבעיתיות של קישור מלחמת המכבים במתיוונים [ואחר כך ביוונים עצמם] לנושא הנידון, הבאתי כתגובה לאמירתך "שהיהדות שרדה תקופות בהן ההתבוללות היתה חמורה הרבה יותר [למשל התקופה ההלניסטית]". אך אינני מבין מה אתה מוכיח מהיות ישראל מדינה חילונית ברובה החולקת את ערכי המערב, לבלתי אפשריות של מלחמה בין תרבותית עם יהודי אמריקה? גם בתקופת השלטון היווני זוהתה יהודה כמושבה הלניסטית עד שקמו המכבים ושינו זאת בשדה הקרב.
לדעתי ההבדל בין היום לאז נעוץ בכך שאין ליהודים בארה"ב שום מאבק של שנאה\דרישה כנגד מדינת ישראל או היהודים החיים בה, אמירתם ברורה "אנו חיים את חיינו, אתם חיו את חייכם" [ואנו דנים בדרכים האפשריות לשינוי חייהם]. בעוד שאנו מצפים מהם להיות יהודים, הם אינם מבקשים מאיתנו להתערב בגויים, מה שאין כן בתקופת החשמונאים, אז כל צד דרש מן הצד השני לנהוג בדיוק כמוהו, מה שגרר מאבק בלתי נמנע.
בנוגע לפסקתך האחרונה - כל מילה בסלע.
